אופציות ומניות בגירושין

חוק יחסי ממון בין בני זוג

משרד עו"ד לענייני משפחה מתייחס לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, אשר חל על בני זוג אשר נישאו לאחר 1.1.74 נקבע בסעיף 5, כי כל נכסיהם של בני הזוג יחולקו באופן שווה בעת הגירושין (נכסים אלה הינם נכסים ברי איזון). סוגית האופציות וחלוקתן בעייתית, שכן אנו צריכים לבדוק ולהחליט האם האופציות ניתנו כשכר שוטף, כאשר מי מבני הזוג עבד וקיבל אותן בתוך תקופת הנישואין, שאז הם נחשבים בתוך הנכסים אותם יש לחלק, או אם ניתנו כמתן מוטיבציה לעובד לעבודה אשר יעשה בעתיד, כלומר לאחר תקופת הנישואין, ואם כך  הן ינתנו לאחר הפירוד – הרי שהם לא ברי איזון.

סוגיה זו נדונה בהרחבה בפסק דין אשר ניתן ע"י כב' השופט גייפמן בתמ"ש 03/17652 אשר ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בת"א, במסגרתו נבחנו מספר פרמטרים לצורך הכרעה בשאלה האם האופציות הינן ברות איזון:

• האם האופציות ניתנו כרכיב עבור שכר או כרכיב עבור בונוס?
• האם האופציות אשר ניתנו קשורות לאיכות תפקודו העתידי של העובד?
• האם האופציות ניתנו כדי למשוך את העובד לעבור ולעבוד בחברה?
  .

יש לשים לב כי במידה ומקום העבודה מתנה את הזכות לממש את האופציה בהישארות במקום העבודה, אין זה מעיד בהכרח על כך, כי האופציות ניתנו בעבור תקופת ההישארות. לכן, לטענה כי התניית הזמן לצורך מימוש האופציות הינו רכיב הקובע את מהות האופציות אין כל יסוד, ויש לבדוק כל מקרה לגופו באמצעות אבני הבוחן אותם קבע בית המשפט בעת תהליך גירושין.

כאשר משרד עו"ד לענייני משפחה בוחן פרמטרים אלו, אנו צריכים לבדוק האם קיימת חפיפה בין תקופת העבודה בגינה התקבלו האופציות לבין תקופת הנישואין.  לפעמים הדברים אינם שחור או לבן, יכול להיות שחלק מהאופציות ניתנו בתוך תקופת הנישואין וחלק ניתנו לאחר תקופת הנישואין. במקרה זה, צריך לבדוק את התקופה שבה יש חפיפה בין קבלת האופציות לתקופת הנישואין, ולחלק את התמורה אשר ניתנה בעבור האופציות שניתנו לתקופת הנישואין. כלל זה קרוי בשם "time rule", על פיו משקללים את משך תקופת העבודה במהלך הנישואין ביחס לתקופת העבודה בגינה ניתנו האופציות.

בעניין הזה, סביר כי בית המשפט יענה על השאלה – איזה משקל יש לתת לכל תקופת זמן – ממועד החתימה על הסכם האופציות ועד למועד הקרע, וכן ממועד הקרע ועד הפיכת האופציה למניה, ויקבע את החלוקה בין הצדדים.

בנוסף, בית המשפט יתן משקל גם לחתימה על הסכם האופציות, שכן הוא זה שהוליד את הזכות לקבלת האופציות ונחתם בזמן שבני הזוג היו נשואים.

אז משרד עו"ד לענייני משפחה ינסה להמחיש את אופן החלוקה בדוגמא הבאה:

לגבי האופציות שטרם מומשו יש לבדוק את החלוקה היחסית. למשל אם בן זוג קיבל את האופציות בשנת 1990 והזוג נפרד בשנת 1992, הרי שתקופת החפיפה הינה שנתיים. אבל אם האופציות ניתנו ל-3 שנים העתידיות? הרי שבן הזוג יקבל את מחצית החלק היחסי של האופציות, שהיא מחצית מהשני שליש.

חלוקת הרכוש בעת תהליך גירושין בין בני הזוג בעת גירושין הופך סבוך אף יותר, כאשר מדובר בחלוקת מניות בחברה  וזה מופיע לפי הסכם גירושין. בעת חלוקת נכסים בדרך כלל חל עקרון ההדדיות וכל אחד מבני הזוג יכול לרכוש את זכויות בן זוגו. הדבר מקבל תפנית כאשר מדובר בחלוקת מניות בחברה. בדרך כלל, כאשר מדובר בחלוקת מניות, "שחקן" נוסף מצטרף ל"זירה" ויש להחיל כללים על מנת לשמור על החברה ועל האינטרס הכלכלי שלה. בית המשפט נוקט במספר אפשרויות לחלוקת נכסי המניות בין בני הזוג:

• חלוקה בעין, כלומר חלוקה בפועל, של המניות.
• תשלום כסף או שווה כסף בעבור המניות, לאחר שנקבע שוויין.
• מכירת המניות לכל המרבה במחיר, וחלוקת תמורת המכירה בין בני הזוג.

מכיוון שאנו משרד עו"ד לענייני משפחה עוסקים בחלוקת מניות, עולה השאלה, כיצד נעריך את שווי המניות על מנת שנוכל לחלקן בין בני הזוג. באופן כללי, במספר פסקי דין נקבע כי מועד הערכת המניות הינו יום הפירוד וזאת משתי סיבות עיקריות: האחת, ישנו חשש כי לאחר יום הפירוד בן הזוג עלול לבצע פעולות אשר יקטינו את שוויה של החברה, וסיבה נוספת נעוצה בעובדה שאין לחלק רווחים אשר נוצרו לאחר יום הפירוד, כאשר רק אחד מבני הזוג עשה מאמצים להניב את אותם רווחים. דוגמא לכך ניתן לראות בפס"ד ע"א 94/5640 חסל נ' חסל אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון, ועסק במקרה בו האישה טענה, כי היא זכאית למחצית משווי החברה של בעלה ומרווחים שהתקבלו גם לאחר יום הפירוד. טענתה היתה, כי הרווחים שהתקבלו הינם תוצאה של מוניטין קודם אשר הצטבר בתקופת החיים המשותפת. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי אין להוסיף על ערך המניות כפי שנקבע ביום הפירוד, בין כשמדובר ברווחים ובין כשמדובר בהפסדים.

יצוין, כי כלל אין חובה שחלה על עורך דין לענייני משפחה להכריע את דינן של האופציות (שהינו נכס עתידי) בעת הדיון על חלוקת הרכוש, ובמקרים מסוימים אף עדיף שלא לחלק במועד זה, אלא מומלץ לחלקן, כאשר הן יומרו במועד שנקבע מראש להמרה – שווה בשווה בין בני הזוג. לכן כך, גם אם יהיו שוות הון וגם אם לא יהיו שוות דבר – יחולקו שווה בשווה במהלך הסכם גירושין.

ישנו פתרון אחר בעת תהליך גירושין והוא לבקש על ידי עורך דין לענייני משפחה למנות מומחה מטעם בית המשפט אשר יאמוד את שווי האופציות מיום הנישואין ועד מועד הקרע, כאשר במועד זה יחלק שווה בשווה את האופציות בין הצדדים. אך כפי שכבר הוסבר לעיל, יהיה מדובר בהערכה בלבד כאשר הצדדים עלולים לגלות ביום פקיעת האופציה כי ההערכה היתה שונה מהמציאות.

מניות ואופציות בפרטי הסכם גירושין

כאשר מדובר בחלוקת אופציות ומניות בגירושין של עובד בחברת סטארט-אפ האופן בו יעריך עורך דין לענייני משפחה את שווי המניות יהא שונה וזאת כתוצאה מאופי העבודה. לרוב, העבודה בחברות אלה מאופיינת בהשקעה רבה מאד במשך שנים שברוב המקרים אינה מניבה רווחים בטווח הקצר, אך בשלב האקזיט החברה יכולה להניב תמורה גבוהה וחד פעמית. נשאלת השאלה מה דין אותם רווחים אשר התבססו בזמן הנישואין? ידוע כי המשפט ישראלי מעניק משקל רב לנכסים אשר נצברו במהלך חיי הנישואין, במיוחד כאשר אנו מדברים על תחום הסטארט-אפ המאופיין בעבודה תובענית אשר בן הזוג נאלץ להעדר מחיי המשפחה לטובת שעות רבות וארוכות שלעיתים אין שכר מיידי לצידן. עבודה זו גובה מחיר כבד מבן הזוג האחר אשר נאלץ לגבות את בן זוגו בטיפול השוטף במשק הבית, בילדים המשותפים, לעיתים נאלץ לוותר על התפתחותו האישית מבחינת קריירה, השכלה וכדומה. ביום 26.08.2007 ניתן פסק דין תקדימי ע"י בית המשפט העליון בבע"מ 04/4623, שם לראשונה הכיר בית המשפט בנכסי קריירה כנכסים ברי איזון. בפסק דין זה דובר על רואה חשבון עצמאי שהיה נשוי לאשה אשר עבדה כיועצת חינוכית. במהלך שנות נישואיהם נוצרו בין בני הזוג פערי שכר משמעותיים. בית המשפט קבע, כי שכרו הגבוה של הבעל התאפשר בשל תמיכתה של האישה ושחרורו מעול הדאגה למשק הבית ולגידול הילדים, כך יכל לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי, ופסק לטובת האישה סך של 250,000 ₪.

כך למשל, לעיתים בית המשפט בעת תהליך גירושין מגדיל ופוסק חלוקה של מניות לאחר "מועד הקרע", כלומר מעניק תמלוגים בעבור רווחים שהתקבלו לאחר יום הפירוד, אך התקבלו כתוצאה מהשקעתו הרבה של בן הזוג במהלך חיי הנישואין. דוגמא לכך ניתן למצוא בתמ"ש 98/39571 אשר ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בת"א. כב' השופטת ריש-רוטשילד קבעה, כי האישה זכאית למחצית מסכום עליית שווי המניות אשר היו ברשות הבעל במהלך תקופת הנישואין.פסק הדין זה הכיר בזכות בן הזוג בנכסים אשר אינם ברי איזון (כגון רווחים שנוצרו לאחר יום הפירוד), כאשר הוכחה תרומה בפועל של בן הזוג להשבחת הנכסים.

בנוסף לכך, כידוע, סעיף 8 לחוק יחסי ממון נותן לבית המשפט שיקול דעת באשר לחלוקת הרכוש באופן שאינו שיוויוני, וזאת על מנת לאזן את הנכסים באופן הוגן בין בני הזוג. הקריטריונים שמכיל בתוכו הסעיף הינם עקרונות הצדק.

פרשנויות לחוק יחסי ממון

אחד מהפרשנויות לחוק מדבר על כך שבית המשפט צריך לשאוף לעשות צדק כלכלי עם הבאים לפתחו. לדוגמא, בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים תמ"ש 20964/02 פלונית נ' אלמוני, נקבע, כי בסיטואציה הספציפית ובמקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט, חלוקה  מחצה על מחצה תגרום עוול לבן הזוג.

כמו כן בית המשפט לוקח בחשבון שיקולים כלכליים נוספים ביניהם ערך תרומתו של בן הזוג והתמיכה לה זכה בן הזוג האחר אשר הובילה לעליה ברווחים/בנכסים, כך גם נקבע למשל בבע"מ 04/5879 פלוני נ' פלוני אשר ניתן ע"י כב' השופט רובינשטיין בבית המשפט העליון.

לעומת זאת, עורך דין לענייני משפחה יכול להראות מקרים בפסיקה בהם אנו רואים, כי בית המשפט מגיע לכלל מסקנה, כי הפערים בין בני הזוג לא נוצרו עקב תמיכתו של בן זוג אחד בבן זוגו האחר וכי הנטל בספירה החיצונית והביתית היה מוטל אך ורק על בן זוג יחיד, לכן אין הוא מחיל את עקרונות סעיף 8 לחוק יחסי ממון.

עורך דין לענייני משפחה מציג נסיבות נוספות

בנוסף, ישנן נסיבות נוספות העלולות להשפיע על חלוקת המשאבים שמצויינים הסכם גירושין שלא שווה בשווה כגון:

• אלימות
• הברחת רכוש
• סירוב למתן גט
• על מי הוטלה האחריות ההורית לאחר הגירושין

בעניין זה נקבע בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה בב"ש בתמ"ש 1066/66 כי כשבית המשפט בא להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לסעיף 8 לחוק יחסי ממון, יש להביא בחשבון את מערכת הנישואין והגירושין השלמה. בכלל זה יש לכלול את חלוקת האחריות בין ההורים לפני ואחרי תקופת הנישואין בעניין משמורת ומזונות.

לסיכום, הסכם גירושין נכון לומר, כי בעת שמדברים על גירושין יש לזכור כי הם אמנם מתרחשים בפרק זמן מסוים בחיים, אך עלולים להשפיע עוד שנים רבות לאחר מכן. משפט זה מקבל משנה תוקף כאשר אנו מדברים על גירושין כאשר אחד מבני הזוג הינו עובד היי-טק/סטארט-אפ. לחיים הכלכליים הדינאמיים בעולם ההיי-טק, התנודות המהירות והבלתי צפויות, יכולות להיות השפעות פיננסיות ארוכות טווח על חיי בני הזוג בהווה ובעתיד.

ניתן לראות כי לבית המשפט שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לחלוקת הרכוש בין בני הזוג, לרבות אופציות ומניות שנצברו בתוך תקופת הנישואין, ויש משקל רב להתנהגות בן זוג בזמן תקופת הנישואין, במהלכה ולאחריה.