אם הגעת לעמוד הזה אני מבינה שאתה מחפש עורך דין
שיעזור לך לקבל משמורת משותפת ללא הסכמת האם, נכון?
97% מהלקוחות שלי יעידו על התוצאות
המצוינות שקיבלו בהסכם הגירושין שלהם
משמורת משותפת
הינה משמורת שבה שני ההורים נוכחים באופן שווה, או כמעט שווה, בחיי ילדם המשותף.
בשנים האחרונות מרגישים את רוח השינוי בבתי המשפט, עובדים סוציאליים, פקידי סעד, וכל אלה העוסקים בכל הנוגע לדיני משפחה ומשמורת ילדים.
עלתה מגמה חדשה לפיה לצורך התפתחות הילד, עדיף וכדאי ששני ההורים יהיו נוכחים בחייו.
על פי תפיסה זו, בתי המשפט היום פוסקים, כי תהא משמורת משותפת במקרים הרלבנטיים ובהתאם לטובת הקטינים.
בשל כך, גם במקרה והאם מתנגדת למשמורת משותפת, במידה ואין בידה עילה טובה מדוע למנוע זמן שהייה עם האב, בית המשפט יפסוק משמורת משותפת ללא הסכמת האם.
דוגמא אחת לשינוי בתפיסתו של בית המשפט בכל הנוגע למשמורת משותפת ללא מזונות וחשיבות שני ההורים בחיי הילד, ניתן למצוא בפסק דין תמ”ש 53472-12-11, שם מציינת השופטת ורדה בן שחר:
“בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית, כשהשאיפה היא לאחריות הורית משותפת.
מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים.
מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק (לילדים) תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם.
עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר עד כדי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר.” (בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון תמ”ש 53472-12-11).
פסיקה בנושא משמורת משותפת
במקרים בהם אין עילה למנוע מהאב משמורת משותפת על ילדו, בית המשפט יכול לכפות משמורת משותפת על האם בפסיקתו. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים על ידי השופטת נילי מימון, אשר אמרה כך:
“בנסיבות בהן לא תפקד אחד ההורים כהורה מיטיב יותר מההורה האחר, ובהעדר נסיבות המצדיקות זאת, אין סיבה להעדיפו וליתן בידיו את המשמורת הכורכת בחובה העדפה מסויימת הנוגעת להחלטות שונות באשר לגידול הילדים.
בנסיבות בהן ההורים שניהם תפקדו כהורים ראויים בתפקוד הורי שווה, מילאו מטלות הוריות באופן שווה, אין מקום להעניק משמורת לאחד מהם, תוך נישול ההורה האחר מהזכות והחובה להיות ההורה המשמורן”
(בית המשפט לענייני משפחה בירושלים תמ”ש 016422/08) כלומר, בית המשפט פוסק כי בהיעדר נסיבות המצדיקות להעדיף את האם על פני האב, תינתן משמורת משותפת ללא הסכמת האם.
משמורת אב
אבות רבים שואלים את עצמם, מה קורה במידה וניתנה משמורת מלאה לאם? האם הדבר הפיך? מה ניתן לעשות ובאיזה תנאים ניתן להגיש בקשה על מנת לקבל משמורת אב?
ראשית, התשובה היא הכל הפיך, ובהתקיים התנאים המנויים בחוק, בית המשפט יכול לפסוק לאב משמורת על ילדיו, גם אם מספר חודשים קודם לכן, פסק משמורת לאם.
בין היתר, האב צריך להוכיח כי התרחש שינוי נסיבות מהותי, אשר בשל שינוי נסיבות זה יש צורך לדון שנית במשמורת הילדים.
אם לא מתקיימים אי אילו נסיבות חריגות או התנהגות שאינה נורמטיבית של האב, סיכויים גבוהים כי בית המשפט יאשר וישנה את המשמורת הבלעדית של האם, למשמורת משותפת לאב. ואם האב יצביע על עילה מסוימת בגינה האם אינה מסוגלת לתפקד כהורה בצורה טובה, בית המשפט יפסוק לזכות האב משמורת מלאה.
במקרה שבו האב מעוניין לקבל משמורת על ילדיו, אם חלקית או אם מלאה, מומלץ ורצוי להתייעץ עם עורך דין גירושין המתמחה בתחום דיני המשפחה ובעל ניסיון בתחום משמורת הילדים בפרט, על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר בעבור הלקוח.
משמורת משותפת חלוקת ימים
במקרים מסוימים, לא די בכך שתינתן משמורת משותפת, ההורים צריכים לשתף פעולה ביניהם בכל הנוגע לזמני השהות של הילדים בחזקתם, ולגלות התחשבות האחד בשני עד כמה שניתן, זאת לצורך הילדים המשותפים.
למשל, חלוקת הימים בין ההורים צריכה להיות הוגנת עד כמה שניתן.
שני ההורים צריכים לקבל זמן עם ילדם בחגים, בימי הולדת ובסופי השבוע.
במידה וע”פ זמני השהות באירוע מיוחד הילד אמור להיות מצוי בחזקתו של ההורה השני, עדיף להורים לגלות התחשבות האחד ברעהו ולהתגמש לטובת נוכחותו של הילד בכל האירועים החשובים.
העברת משמורת מהאם לאב
במידה ומסיבה כזאת או אחרת ניתנה משמורת מלאה ובלעדית לאם, הדבר אינו בלתי הפיך.
בהתקיים נסיבות מסוימות המתקיימות בחוק, ניתן לפנות לבית המשפט בכל עת ולבקש את ההעברת המשמורת מהאם לאב, או לכל הפחות ניתן לעתור למשמורת משותפת.
לעיתים, יכולה להינתן לאם המשמורת משותפת מאחר ומדובר בתינוק רך או באם מניקה, ברגע שהנסיבות בגינן נתנו לאם אותה משמורת בלעדית השתנו, האם יכול לעתור למשמורת משותפת אף ללא הסכמת האם.
ראוי לציין כי במקרה כזה, גם דמי המזונות ישתנו ויופחתו בהתאם, מאחר ובמשמורת משותפת הילדים שוהים אצל האב באופן שווה כפי ששוהים אצל האם, ובהתאם לכך, על האב מוטלות הוצאות נוספות. גם בתשלום ההוצאות החריגות, שני ההורים ישאו באופן שווה.