למה עדיף גישור בגירושין
על פי החוק שנכנס לתוקפו בחודש יולי 2016, קיים הכרח לקיים הליך של גישור בענייני משפחה. בניגוד לדין הכללי האזרחי, שם אין חובת גישור בטרם הגשת תביעות, בענייני משפחה נקבע, כי יש חובת גישור לפני הגשת תביעות.
לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע”ה- 2014, לא ניתן לפתוח הליך גירושין בדרך של תביעות אלא בהליך גישור / יישוב סכסוך. רק אם הליך הגישור/ יישוב סכסוך לא צלח, אז ניתן להגיש תביעות האחד נגד השני.
המחוקק למעשה קבע, כי הפתרון הראשוני לבני הזוג הוא באמצעות הליך גישור. הליך הגישור יכול להיערך באופן פרטי אצל עורך דין גירושין מגשר לענייני משפחה, כפי שהיה קודם החוק. אפשרות אחרת במקרה של סכסוך בין בני זוג הינה לפנות ליחידת הסיוע מטעם המדינה.
מובן וברור כי בהליך גישור בגירושין וכן בהליכים המתקיימים ביחידת הסיוע קיימת הזכות לייצוג באמצעות עורך דין לענייני משפחה. מדובר בזכות יסוד מהותית, שהרי ללא ייצוג, הצדדים אינם מודעים לדין ולפסיקה הנוהגים בעניינם. במסגרת החוק החדש נקבע, כי הפגישה הראשונה הינה בפועל פגישת היכרות, במסגרתה יוחלט על אופן ניהול ההליך.
הפגישה תתקיים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. ייתכן ובתום פגישה זו יופנו הצדדים לרשימת מגשרים חיצוניים פרטיים או שיחידת הסיוע בנוכחות עורכי הדין של הצדדים יסייעו לצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם במפגשים הבאים. הפגישות ביחידת הסיוע חסויות ולא ניתן לפרסם את האמור בהן.
גישור בגירושין כדרך פעולה
במידה ויישוב הסכסוך כשל, אזי הצדדים יאלצו להגיש תביעות הקשורות להליך גירושין, כגון: תביעת גירושין, תביעת מזונות, תביעת משמורת, תביעות נוספות בנוגע לקטינים, תביעה בנושא רכוש ועוד. התביעות יוגשו לבית המשפט או לבית הדין בהתאם לסמכות השיפוט.
החוק להסדר התדיינויות במשפחה קבע, כי ההליך ביחידת הסיוע יכול להימשך לתקופה של 45 ימים ובאם תבקש יחידת הסיוע מבית המשפט, אזי שתינתן אורכה בת 15 ימים נוספים. כמובן, שהצדדים רשאים להאריך את התקופה בהסכמה.
בתום כל התקופות האמורות, רשאי הצד שפתח ראשון בהליך של בקשת יישוב סכסוך לבחור את הערכאה בה הוא רוצה להגיש את תביעותיו, דהיינו בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
יישוב סיכסוך – גישור בגירושין
בקשה ליישוב סכסוך יכולה להיות מוגשת לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, אין לכך השפעה על מירוץ הסמכויות, שכן מה שקובע זה מי הגיש ראשון את בקשתו ליישוב סכסוך, ולא משנה איפה הגיש.
לצד שהגיש ראשון את בקשתו ליישוב סכסוך, תינתן זכות ראשונים המוגבלת בזמן, לבחור את הערכאה הנוחה לו להגשת תביעות מטעמו.
עקרונית יכול להיות מצב בו הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני, ולאחר שההליך כשל ביחידת הסיוע, מגיש הבקשה יכול להגיש תביעותיו בבית המשפט לענייני משפחה – ולהיפך.
במקרים חריגים המפורטים בחוק, ניתן יהיה לקצר את התקופה של 45 הימים, בהם מתקיימים ההליכים ביחידת הסיוע, ולפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה השיפוטית המוסמכת, בקשה לסעד דחוף או לסעד זמני, כמפורט בחוק, כגון: צו עיכוב יציאה מהארץ.
חשוב להדגיש, כי חובת התייצבות לישיבה ביחידת הסיוע דינה כהתייצבות לדיון בבית משפט. במקרה כזה אף ניתן לחייב בהוצאות את הצד שלא התייצב לישיבה. במידה והליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע כשל, יוכלו הצדדים לפנות בתביעות ולנהל הלכים משפטיים, אשר יוכרעו על ידי שופט או דיין.
מגשר משפחתי לגישור בגירושין
גישור בגירושין היא שיטה ליישוב סכסוכים, בה מתערב צד שלישי נטרלי, ומסייע לצדדים להגיע להסדר מוסכם של המחלוקת. בשנים האחרונות שיטה זו הולכת וקונה לה אחיזה במשפט שלנו, וגישור בגירושין הופך להיות אחת החלופות המקובלות ליישוב סכסוכים, חילוקי דעות וקונפליקטים בין בני זוג.
"תעשיית" הסכסוכים היא תעשייה פורחת בעידן שלנו, אין חשש שהמיתון יפגע בה בעתיד הנראה לעין, והחברה שלנו נעשית חברה "מתדיינת" יותר ויותר, אולם יחד עם זאת גובר חוסר שביעות הרצון מהשירות שהמערכת המשפטית מסוגלת לתת לכמות המתדיינים הגדולה שמגיעה אל שעריה.
כתוצאה מכך יש תורים ארוכים לשמיעת תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין, סחבת פרוצדוראלית, דחיות חוזרות ונשנות של דיונים, עלויות גבוהות של ניהול המשפט, שלפעמים חוסמות את האפשרות של פנייה לבית המשפט בפני אנשים חסרי אמצעים.
אי-שביעות רצון זו מגבירה את ההתעניינות ואת החיפוש אחר דרכים חלופיות לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. תופעה זו החלה לפני שנים בארה"ב, שם כתוצאה מהעומס הגדול על מערכת המשפט החלו לחפש וליצור אלטרנטיבות לניהול הליך משפטי קלאסי – המציאו טכניקות שונות כמו ניהול "זעיר-משפט", שהוא הליך קצר שבו רק עורכי הדין מציגים את הטענות ויועץ נטרלי מנסה להביא את הצדדים להסכם או שנקטו בבוררות וכך גם התפתח פתרון גישור בגירושין.
להתגרש ולקבל את המקסימום
זוגות רבים המבקשים לסיים את חיי הנישואין בוחרים בדרך של גישור על מנת להגיע הסכם גירושין כולל. אין ספק שזו הדרך הקלה, הזולה והמומלצת ביותר, אך למרבה הצער לא תמיד זהו ההליך המתאים ביותר.
בהליך הגירושין הצדדים מעורבים רגשית דבר אשר עלול להוות בפני בני הזוג מחסום שאינו מאפשר להם לנהל הליך גישור.
בהליך הגישור מתנהל מו"מ בין הצדדים כאשר, המגשר מסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים, ע"י שימוש במיומנויות תקשורת ושכנוע.
כל אחד מהצדדים יכול להודיע בכל עת על רצונו לסיים את הליך הגישור. הליך הגישור גם יכול לעזור לבני הזוג לפתור בעיות בתקשורת היומיומית לקראת הפירוד, לעזור להגיע לסיכומי ביניים, ולהסכמות שיקלו על הליך הפירוד עצמו.
בסוף הליך הגישור מנוסח הסכם גירושין הכולל בתוכו את כל ההסכמות שהושגו במסגרת הליך הגישור. הגישור יכול להתקיים גם בין בני זוג אשר נקלעו למשבר בחיי המשפחה וברצונם להגיע להסכמות בנוגע להמשך חיי הנישואין מבלי להתגרש.
