זכויות הגבר במשפחה

אך גם אם הרתה האישה ללא תכנון הדדי, או בטעות, האם יש צדק לשחרר את האב מאחריות? גניבת זרע בחוק אין עיגון בחוק לגניבת זרע כעבירה, לא הפלילי ולא האזרחי.

אין לה הגדרה משפטית, היא אינה עובדתית, אלא עניין של תחושה ומצב נפשי. על פי בית המשפט, כף המאזניים תמיד נוטה לטובת הילד, ולא לטובתו של האב המנסה להתחמק מתשלום מזונות ומאחריות ומתנער מעצמו ובשרו, שכן, חובת המזונות היא כלפי הילד ולא כלפי האם.

לכן, גם במקרה בו האם זממה להיכנס להריון וגם במקרה בו ההריון לא תוכנן על ידה, ילד זכאי למזונות מאביו הביולוגי. ישנם כמה שיקולים כשבית המשפט מעגן אחריותו של אב, גם במקרה שהוא אב שלא מרצון או פרי תכנון, כאשר השיקול העיקרי הוא של טובת הילד וזכותו של הילד לקבל מזונות מאביו מולידו.

גניבת זרע – בדיקת אבהות על פי היהדות

במיוחד בישראל, מבחינת ההלכה היהודית, ישנה בעייתיות עם הגדרתו של ילד כחסר אב והוא מוגדר “שתוקי”. הבעיה הגדולה היא במקרה של אישה נשואה שקיימה יחסים עם גבר אחר ואז הגדרתו של הילד היא של ממזר, על כל המשתמע מכך.

ההגדרה של ממזר כבר איננה סטיגמה כשהיתה פעם אך ילד כזה, שיגדל וירצה להינשא בהתאם לחוקי היהדות, יהיה מנוע מלעשות זאת, מכיוון וממזר לא יכול להתחתן בהתאם לחוקי היהדות וילדיו ייחשבו ממזרים גם הם ויהיו פסולי חיתון במשך עשרה דורות.

בדיקת אבהות ע”י בדיקת רקמות

החוק קובע לגבי גניבת זרע, כי במקרה בו אם הילד רשומה כנשואה בתקופה שלא עלתה על 300 ימים לפני הלידה, ובדיקת רקמות יכולה להרע לילד כיוון ויימצא בה שבעלה או בעלה לשעבר של האם הוא לא אביו של הילד, בית המשפט ימנע מהוראה על בדיקת רקמות.

במידה ובית המשפט מחליט שהצורך בבדיקת האבהות גדול מהסיכוי לפגיעה בילד, אז ורק אז, יורה בית המשפט על ביצוע הבדיקה. גם במקרה כזה, בית המשפט אמון על עריכת הבדיקה בצורה כזו שתפגע בילד מעט ככל האפשר ובכל מקרה יורה בית המשפט על ביצוע הבדיקה רק כאשר אין חשש לממזרות לפי דין תורה.

גם אם ירצה האב להגיש תביעת נזיקין אזרחית כנגד אם ילדו, באחריותו להוכיח שהיא הטעתה אותו לחלוטין והוא חשב שהיא משתמשת באמצעי מניעה ועדיין, כיוון והוא עצמו לא השתמש באמצעי מניעה, הוא גם אחראי על תוצאות ההריון. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה.

תביעת אבהות

תביעת אבהות מוגשת לרוב ע”י קטין באמצעות אמו הפנויה כנגד מי שנטען להיות אביו לצורך קביעה כי מולידו הוא אכן אביו. עפ”י חוזר משרד הפנים נקבע כי לשם רישומו של קטין על שם אביו נדרשת הודעה בדבר הכרה באבהות אשר תימסר למשרד הפנים תוך שנה מיום הלידה על ידי אישה פנויה וגבר הטוען לאבהות על הילד.

הצדדים אמורים לחתום על טופס הכרה באבהות בפני עובד בכיר של הלשכה האזורית של משרד הפנים. מולאו התנאים האלה, ירשמו על סמך הצהרה זו, פרטי האב בהודעת הלידה. הבעיה נוצרת כאשר האב אינו מוכן מסיבה זו או אחרת לפנות למשרד הפנים ולהצהיר על אבהותו עד הגיע הקטין לגיל שנה.

כאשר אישה פנויה ילדה את הקטין והאב מתנגד לתביעת האבהות אז בית המשפט צריך להכריע בין שתי זכויות יסוד – זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו, שהינה זכות חשובה הנגזרת מכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מול זכות יסוד של האב שלא להיפגע בגופו בגין בדיקת רקמות.

האישה זכאית לבקש מבית המשפט להורות על מתן צו לקיום בדיקת רקמות שיש בה כדי להוכיח באופן היעיל והטוב ביותר קיומה או העדרה של אבהות, אך אין חובה על האב להסכים לבדיקה.

משמעות הסירוב לביצוע הבדיקה פועלת לרעת האב ורואים בסירוב נימוק כבד משקל אשר על פיו יוכרע הדין. חשוב לציין כי בית משפט עשוי לחייב אדם אשר סירב לבצע בדיקת רקמות במזונות קטין. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך דין גירושין.

בעולם המודרני אנו נתקלים מדי יום בתביעות אבהות

להבין כי המשמעות של תשלום מזונות הינה תשלום מזונות עד הגיע הקטין לגיל 21 או עד סיום השירות הצבאי לפי המוקדם מביניהם.

מדובר למעשה בחיוב ארוך טווח ובכסף רב, לכן חשוב מאוד לשקול את הנושא בטרם עושים טעות שהתשלום עליה הוא יקר מאוד.

ההלכה של בית המשפט העליון במקרים בהם גבר מקיים יחסי אישות עם אישה נוטל על עצמו את האחריות לכל תוצאה.