אם הגעת לכאן זה אומר שאתה רוצה להבין איך מתנהל
הליך גירושין במסגרת בוררות, נכון ?
אחת הדרכים הטובות לקבל את המקסימום שמגיע לך
בגירושין היא ע"י גירושין באמצעות בוררות.
זהו הליך מהיר ויעיל, אשר יכול להביא לסיומו של הסכסוך בין בני הזוג תוך זמן יחסית קצר ולאפשר להם לפתוח דף חדש בחייהם.
כל סכסוך משפטי ניתן לנהל בשלוש בדרכים עיקריות: באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט המוסמך לדון באותו העניין, במסגרת הליך של גישור או במסגרת הליך בוררות.
הדברים נכונים גם כאשר מדובר על גירושין. בני הזוג יכולים לפנות אל הערכאות משפטיות ( במקרה זה אלו הם בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה) אשר יכריעו בעניינם, לבחור בדרך של גיבוש הסכם גירושין במסגרת גישור, או לפנות להליך של בוררות.
חשוב לציין, כי קיימת גם האפשרות לשלב בין הכלים השונים וזאת בהתאם לאסטרטגיה המשפטית של עורך הדין המטפל בתיק הגירושין.
לא פעם, כאשר מתגלע סכסוך משפטי, הנטייה הטבעית של הצדדים היא למהר אל בתי המשפט.
אולם, במקרים רבים זוהי אינה הדרך האופטימאלית, אם בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בניהול הליך משפטי בערכאות ואם בשל לוח הזמנים העמוס של בתי המשפט בישראל, אשר מאלץ את בעלי הדין להמתין חודשים ארוכים ואף מעבר לכך לפסק דין.
לפרמטר העלויות והזמן יש חשיבות עצומה כאשר מדובר על הליך גירושין, אז בני הזוג רוצים לחסוך בעלויות עד כמה שניתן ולסיים את הליך הגירושין בהקדם האפשרי.
מהי בוררות ?
זהו כלי ליישוב סכסוכים, במסגרתו, פונים הצדדים לבורר, צד שלישי ניטרלי, אשר יכריע ביניהם. הליך הבוררות הוא וולונטרי, כלומר הוא ייעשה בהסכמת הצדדים והם אלו אשר בוחרים את זהות הבורר.
פנייה להליך בוררות תיעשה בהסכמת הצדדים, אם לאחר שפרץ ביניהם הסכסוך ואם מראש, במסגרת סעיף בוררות עליו חתמו בעבר. יודגש, כי הכרעותיו של הבורר הן במעמד של פסק דין ולא ניתן לערער עליו, אלא בנסיבות מסוימות. על כן, הפנייה להליך בוררות חייבת להיעשות בכובד ראש ובעצתו של עורך הדין לגירושין.
הבורר חייב להיות נטול אינטרסים וכן, עליו להיות בעל מומחיות מקצועית בתחום הסכסוך. כך, כאשר מדובר על מחלוקת עסקית, יש לבחור בבורר שהנו רואה חשבון או כלכלן וכאשר עסקינן בסכסוך משפטי, כמו הליך גירושין, על בני הזוג למנות בורר שהנו עורך דין מומחה לדיני משפחה.
רבים מהזוגות העומדים בפני גירושין, פונים להליך בוררות אשר במסגרתו יוכרעו הסוגיות המשפטיות העומדות בפניהן. הבחירה בבוררות מונעת לרוב משלושה טעמים: ראשית, רצונם של הצדדים לנהל את הליך הגירושין באופן מפויס על פני התכתשות בערכאות. שיקול זה תופס מקום מרכזי בעיקר כאשר יש לבני הזוג ילדים.
שנית, השאיפה לסיים את ההליך תוך זמן קצר ושלישית, ישנו השיקול כלכלי של חסכון בהוצאות, מתוך הבנה כי עלויות הבוררות נמוכות מאלו של ניהול הגירושין בערכאות.
בוררות בהליכי גירושין
לרוב, כאשר אנו חושבים על המונח בוררות, הקונוטציה היא של העולם העסקי ואכן, ענייני גירושין הניתנים לדיון בבוררות נוגעים לנושאים כספיים.
כך למשל, חלוקת הרכוש בין בני הזוג, סוגיה כבדת משקל, אשר תשפיע על אורח ורמת חייהם של הצדדים לאחר הפרידה. בשל כך, נושא זה יכול ליצור חילוקי דעת מהותיים, לא רק בשאלת עצם הזכאות לנכס כזה או אחר, אלא גם לעניין שוויו ואופן חלוקתו בין בני הזוג.
סוגיית מזונות הילדים, גם היא מתאימה מאוד להליך של בוררות היות שמדובר בעניין כספי, כלכלי. לעומת זאת, ענייני המעמד האישי לא יכללו בבוררות כמו למשל מתן הגט, אותו יש להסדיר בבית הדין הרבני.
אם עולה סוגיה של קביעת אבהות, גם היא לא תהווה נושא לבוררות ויש להסדירה בבית המשפט לענייני משפחה.
בפתח הדברים ציינו כי ניתן לשלב בין הכלים השונים ליישוב סכסוכים. פירוש הדבר הוא כי בני הזוג יכולים לבחור לפנות בנושא מסוים לבוררות וביתר הנושאים לגישור, או לערכאה משפטית.
כמובן, כי כל החלטה בדבר אופן ניהול תיק הגירושין, חייבת להיעשות יחד עם עורך הדין המייצג, האמון על שמירת זכויותיו של בן/בת הזוג בהליך המשפטי.
מה ההבדל בין בוררות לגישור ?
בשני ההליכים הללו, נדרשת הסכמתם של שני בני הזוג, היות שמדובר בהליכים וולונטריים. כמו כן, בשני המקרים בני הזוג הם אלו הבוחרים את זהותו של הבורר או המגשר.
אולם, לצד המכנה המשותף הזה, ישנם הבדלים מהותיים בין בוררות לבין גישור ויש לקחתם בחשבון בעת קבלת החלטה בדבר הנתיב המתאים לניהול הליך הגירושין. מעמדו של הבורר הוא מעין שופט והוא מכריע בעניינים שהובאו בפניו. אמנם, בתנאים מסוימים קיימת אפשרות לערער על פסק הבורר, אך ככלל, הכרעתו היא סופית.
לעומת זאת, המגשר ינסה להביא את הצדדים להסכמות, אך הוא אינו יכול לכפות על בני הזוג כל פתרון והדבר נתון לחלוטין לבחירתם. הבדל נוסף בין ההליכים הוא אופיים: הבוררות מזכירה במידה רבה את ההליך המשפטי בפורמליות שלה, משום שהיא מעין הליך שיפוטי.
זאת בשונה מהגישור, המתנהל באווירה נינוחה יותר, מעצם העובדה כי המגשר אינו מכריע כאמור בין הצדדים, אלא מסייע להם להגיע לפשרה.
